איך גורמים לחרדים לצאת לעבוד?
בואו נשים את הדברים על השולחן, כמה מאתנו באמת מאמתים את מבזקי החדשות שאנו מקבלים לפלאפון, את הידיעות שאנו קוראים בפייסבוק או את כתבות הענק שמחכות לנו כל יום בשערי העיתונים.
רוב האנשים פותחים את העיתון, הפייסבוק ואת אתרי החדשות מספר פעמים ביום ופשוט נותנים למידע לחדור להם עמוק אל תוך המחשבה, מכאן קורה מצב שבפעם הבאה שהנושא שעליו קראנו יעלה לדיון אנו נחשוב במודע או בתת מודע את אותם הדברים שקראנו באחד ממקורות המידע.
אחד הנושאים שרובנו מושפעים מאוד מהעיתונות במחשבותינו אודותיו, הוא החברה החרדית, אם נשאל מספר שאלות על החברה החרדית יכול להיות שתשובותינו יהיו רחוקות מאוד מהמציאות, אם לא טרחנו לבדוק ולברר את המידע הרב שקיבלנו בנושא מהאינטרנט, עיתונים או חדשות.
הרבה אנשים בחברה הישראלית חושבים שכל החרדים לא עובדים בכלל ורק יושבים ולומדים כל היום, התקשורת או שמה המציאות באזור בו אנו חיים יכולה להביא לנו מחשבות שהחרדים רובם ככולם אינם עובדים, אך הסטטיסטיקה אומרת אחרת.
נכון לשנת 2017, כחמישים אחוז מהחרדים עובדים, החרדים מאוד מתקדמים בכל הקשור לחייהם והיום ניתן למצוא בתים של חרדים עם גרילי גז משוכללים. נכון לומר שבשנים שלפני 2017, מספר האנשים שהחשיבו עצמם כחרדים ויצאו לשוק העבודה גדל משנה לשנה, אך בשנת 2017 החלו המספרים לרדת מסיבות רבות וביניהן, כלכליות, דתיות ופוליטית.
גורמים רבים מחוץ לחברה החרדית ובתוכה שואלים את עצמם כיצד ניתן להעלות את מספרי האנשים שיוצאים לעבוד ולרכוש השכלה בנוסף ללימוד תורה בישיבה.
איך גורמים ליותר חרדים לצאת לעבוד?
קודם כל חשוב לזכור שרוב האנשים החרדים אינם יוצאים לעבוד מתוך רצונם ללמוד תורה ומתוך ראייה דתית שלימוד התורה תורם רבות ובלעדיו אין יכולת קיום לעם ישראל, לכן הצעד הראשון ביציאה לעבודה של אנשים חרדים הוא הפחתת שעות העבודה והתאמה לשעות בהן הם לומדים תורה.
זאת אומרת ניתן לעשות הסכם עם מקומות עבודה שיעסיקו את האנשים החרדים בשעות לא רגילות, זאת אומרת לקבוע ימים או שעות בהם האדם החרדי אינו לומד ובמקום זאת הוא הולך למקום עבודה המותאם לצרכיו .
דבר נוסף ומשמעותי מאוד, הוא שרוב האנשים החרדים למדו במוסדות שבהם למדו רק תורה, מה שאומר שההכשרה המקצועית שהם צריכים לעבור גדולה וארוכה הרבה יותר מכל עובד אחר שיגיע לעבוד אצל אותו מעסיק. כמו כן רוב האנשים החרדים שהתחנכו במוסדות חרדים בהם לא למדו לימודי ליבה אינם יכולים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ומכאן שהם לא יכולים להיות מועסקים ברוב העבודות הרגילות.
לכן, במצב בנוכחי יש לדאוג לכך שהחרדים שאינם למדו לימודי ליבה בילדותם ובנערותם, ילמדו קורסים מצומצמים לפני יצאתם לשוק העבודה ועל אנשים בתוך החברה החרדית ומחוצה לה לדאוג לאלו הרוצים ללמוד ולהשכיל למרות שהוריהם לא שלחו אותם לחינוך בו לומדים לימודי ליבה.
המאמר מוגש בשיתוף חוי ארנפלד.